אומגה-3, כנדרופטרקטורים ותוספים אחרים: מהם ראויים

אתה נכנס לכל חנות חיות מחמד ומקבל מדפים שלמים של סירות מבטיחים מפרקים חדשים, שיער מבריק ושילוב מושלם. השוק של תוספים לכלבים מעביר מיליארדים בשנה, אבל הראיות המדעיות שתומכות בכל מוצר משתנות מאוד: חלקם מחזיקים בתי ספר רציניים, ואחרים מרוויחים כמעט אך ורק מהשיווק. במדריך זה אנחנו מפרידים את הדגן מהחציר: מה המדע אומר על אומגה-3, כונדורופטרקטורים, פרוביוטיקה וכו’, מתי זה הגיוני להוסיף, ומתי אתה זורק כסף.

אזהרה לפני שאתם מתחילים: שום תוספת אינה תחליף לתזונה מלאה או לבחירת הווטרינר שלכם. אם לכלב שלכם יש בעיה בריאותית, הסדר הנכון הוא אבחון ראשון, תוספת אחר כך (ואז רק אם יש צורך).

תוספים לכלבים: מתי זה הגיוני ומתי לא?

בואו נתחיל עם מה שכמעט אף אחד לא מספר לכם בחנות: כלב בריא שאוכל מזון מלא ומאוזן לא זקוק לתוספים.. מזונות מסחריים המוארים כ”מלאים” מתוכננים כדי לכסות את כל הוויטמינים, המינרלים והנוזלים החיוניים. הוספת מולטי ויטמין “למקרה” לא משתפרת דבר, ובמקרים מסוימים היא עלולה לגרום נזק: ויטמין A או D יתר, למשל, רעיל ומתאסף בגוף.

עם זאת, ישנם מצבים שבהם תוספת כן הגיונית:

• מחלות מאובחנות: אורתרוזיס, דרמטיטיס אטופית, מחלת כליה או לב, שבהם חומרים מזינים מסוימים במינון טיפולי פועלים בתמיכה בטיפול.
• דיאטות ביתיות: כמעט אף דיאטה ביתית לא מכסה את כל המיקרו-נוטרינטים ללא תוספת שפורמולה על ידי דיאטן וטרינרי.
• שלבים ספציפיים: הריון והניקוי, כלבי ספורט או כלבי geriatric, תמיד על פי דרישות מקצועיות.
• מצבים של לחץ מעיכול: טיפולים באנטיביוטיקה, שינויים בתזונה, נסיעות או שהות במגורים.

עם מסגרת ברורה זו, אנחנו הולכים עם שלושת הגיבורים הגדולים.

אומגה-3 (EPA ו-DHA): התוספת עם הראיות המדעיות ביותר

אם רק היית יכול לשמור על תוספת אחת מכל המדף, זה יהיה זה. חומצות שומן אומגה-3 שרשרת ארוכה, EPA ו- DHA, שמקורן בשמן הדגים, הן מהספלים המעטים עם ניסויים רנדומליים ועיוורים כפולים בכלבים שמראים תועלת אמיתית, במיוחד באורתרוזיס: במחקרים מרכזיים רבים, הכלבים שהוספנו השתפרו באופן משמעותי בכאב, עקומיות וזיהום מפרקים בהשוואה לפלאסבו, עם שיפורים נראים החל מ-6-8 שבועות.

מדוע הם פועלים? EPA ו- DHA משתלבים בממברנות התאים ומחליפים את חומצה האראקידונינית, ומפחיתים את הייצור של מתווכים דלקתיים.

• אורתרוזיס ובריאות מפרקים: כתמיכה בכלבים מבוגרים ובגזעים עם נטייה לדיספלזיה של הירך והמרפק, כגון Labrador Retriever, Golden Retriever או Pastor Alemán.
• עור ושיער: משפר את מחסום העור ומפחית את הגירוד בדרמטטיס אטופית; מעניין בגזעים עם עור רגיש כמו Bulldog Francés או Shar Pei.
• תמיכה כליה וקרדי: כעוזר במחלת כליה כרונית ומחלות לב מסוימות, תמיד על ידי הווטרינר.

מינון וכיצד לתת אותו נכון

טבלאות ההשוואה הווטרינריות מטפלות בטווח הדרגתי של 50 עד 100 מ”ג/קג משקל ליום של EPA+DHA משולבים לתמיכה כללית, ומידות גבוהות יותר (הנחות על ידי הווטרינר) באורתרוזיס. שני פרטים חשובים שהסמל לא תמיד מבהיר:

1. מה שחשוב הוא הסכום של EPA + DHA, לא המיליגרם הכולל של “שמן דגים”. מוצר יכול להיות 1,000 מ”ג של שמן ורק 300 מ”ג של EPA + DHA.
2. תתחיל עם חלקיק של המינון. ועולה בהדרגה במשך שבוע או שבועיים: תופעות הלוואי הנפוצות ביותר הן צואה רכה, והם נמנעים עם הכניסה הדרגתית.

צבע חוסך עוינות: האומגה-3 ממקור צמחי (זרעי שפן, צ’יאה) הוא ALA, ו- הכלבים הופכים את זה מאוד גרוע ל- EPA ו- DHA. עבור השפעה טיפולית, אתה צריך שמן דגים, קריל או אצות, לא שמן שפן. ושמור את הקופסה במקרר: האומגה-3 מקוסמת בקלות ושמן ישן מאבד את אפקטו.

כרודופרוטקטורים (גלוקוזמין וקונדרואיטין): האמת המקומית

בואו נהיה כנים, כי זה כנראה התוסף הנמכר ביותר לכלבים, גלוקוזמין וסולפט כונדרואיטין מומלצים במשך עשרות שנים עבור אורתרטיס, ופרופיל הבטיחות שלהם מעולה. הבעיה היא היעילות. מחקרים על כלבים מראים תוצאות סותרות.. חלק מהניסויים מצאו שיפור מסוים בכאב; אחרים, שתוכנו היטב ועם פלצבו, לא מצאו הבדלים משמעותיים. בדיקת מטא שנערכה לאחרונה הייתה אפילו יותר חד משמעית והובאה למסקנה שההשפעה של השילוב גלוקוזמין-חונדרואיטין היא כה מועטה כמו הוא לא צריך להיות ממומלץ יותר כמשכך כאבים עיקרי. בכלבים עם אורתרוזיס.

האם זה אומר לזרוק אותם? לא בדיוק. הקריאה המעשית היא זו:

• אם התקציב שלך מוגבל, הוא מעדיף את מה שעובד.: שליטה במשקל, פעילות גופנית מתאימה ואומגה 3. עודף משקל הוא האויב הגדול של המפרקים,
• אם הווטרינר שלך קובע אותם כחלק מתוכנית מולטי-מודאלית, אין בעיה להשתמש בהם: הם בטוחים וחלק מהכלבים נראים ליהנות, למרות שאיננו יכולים להבטיח זאת.
• היזהר מכל מוצר שמבטיח “לחדש את השחיה”.

זה חשוב במיוחד לגזעים שנוראים להשגיח על המפרקים שלהם כל החיים: ענקים כמו הבוירו של ברן, או גזעים עם גב עדין כמו Teckel, שבו ההגנה האמיתית היא על משקל, שרירים וביקורות, לא על סירה נס.

פרוביוטיקה: מועילה, אבל ברגעים ספציפיים

פרוביוטיקים הם מיקרואורגניזמים חיים, שבגזעים ובמינון מתאים, מספקים תועלת עיכולית. אצל כלבים, הראיות החזקות ביותר מרוכזות בסצנרים ספציפיים:

• שלשול הקשור לאנטיביוטיקה: כלבים שקיבלו פרוביוטיקה יחד עם האנטיביוטיקה חוו פחות של שלשול, הקיאה ואובדן תיאבון.
• דיארה חריפה לא ספציפית.: הם יכולים לקצר את משךם ליום או יומיים.
• שלשול כתוצאה מלחץ: שינויים בבית, נסיעות, מגורי כלבים.

מחוץ להקשרים אלה, לתת פרוביוטיקה מדי יום לכלב בריא עם עיכול נורמלי אין שום תועלת מוכחת. שתי עצות אם אתה משתמש בהם: בוחר מוצרים עם זנים שנבדקו בכלבים(יוגורים אנושיים לא מועילים: רוב החיידקים שלו לא שורדים את המעבר העיכולי של הכלב ורבים נושאים סוכר או מתוקים) ומבטיח כי התווית מציינת את כמות יחידות הקולוניה (UFC) המובטחת עד תאריך התפוגה, לא רק “בזמן הייצור”.

תוספים אחרים: מה שווה ומה לא

סיכום כנה של שאר המדף:

על סידן ראוי להדגיש: אצל כלבים של גזעים גדולים וענקיים, כמו Gran Danés, יתר הסידן במהלך הצמיחה קשור לבעיות אורטופדיות חמורות. אם הכלב אוכל מזון צמיחה מתאים, הוספת סידן לא מחזקת את העצמות – היא מעוותת אותן.

איך לבחור תוסף איכותי: רשימת ביקורת

תעשיית התוספים היא הרבה פחות מוסדרת מאשר תעשיית התרופות, וניתוחים עצמאיים לעתים קרובות מוצאים מוצרים שלא מכילים את מה שכתוב על התווית.

• כמויות ספציפיות לפי מנות: מיליגרם של EPA ו- DHA, UFC של פרוביוטיקה… הוא נמנע מ”מחבורות בעלות” ללא מספרים.
• יצרן מזוהה עם בדיקות איכות, ואם אפשר, מחקרים משלו שפורסמו.
• מוצר ספציפי לכלבים: תוספי אדם עשויים להכיל xilitol (רעל לכלבים), ויטמין D מוסיף או מרכיבים מסוכנים אחרים.
• מספר הלהקה ושיקופת התפוגה גלויים, ואחסון נכון (אומגה-3, קר ומגן מפני אור).
• הבטחות מציאותיות: “תומך בתפקוד המפרקים” הוא מקובל; “מרפא דיספלזיה” הוא הונאה.
• מחיר עקבי: מחשב את המחיר למיג של חומר פעיל, לא לפי בקבוק. פורמטים “פרימיום” לפעמים נושאים חצי מינון.

טעויות נפוצות בהספקה של תוספים לכלב

1. תוספת ללא אבחנה. אם הכלב שלך צולע, הדבר הראשון הוא לא הגלקוזמין, אלא לברר למה הוא צולע. זה יכול להיות אורתרוזיס, אבל גם שבר של קשרים או משהו גרוע יותר.
2. מנות המיועדות ל-70 ק”ג, ז’ליטול, ויטמין D… שילוב מסוכן.
3. אומגה-3 זקוקה ל-6-8 שבועות כדי להשתלב בממברנות התאים.
4. כפול בשתי הדרכים. הרבה מזונות “מבוגרים” או “טיפול משותף” כבר מכילים אומגה-3 ו-chondroprotectors.
5. להשתמש בתוסף כתירוץ. אף אומגה-3 לא מממץ כלב עם אורתרוזיס שעדיין במשקל 5 ק”ג.
6. לא להודיע לווטרינר. אומגה-3 במינון גבוה משפיע על קריסה; כדאי להפסיק אותם לפני ניתוח ולתת אותם תמיד, במיוחד אם הכלב שלך לוקח תרופות.

שאלות נפוצות